חפשו לפי סדר א-ב מושגים שמסומנים בטקסט:
אביזר: חפץ שמצורף לדמות או מקום. שימוש באביזרים הוא אחת הדרכים לאפיין דמות או מקום.
אירוע מחולל: האירוע שמניע את עלילת הסרט, שמסיים את הצגת הרקע ופותח את העלילה עצמה. (האירוע שבלעדיו לא היה סרט...)
אמצעי מבע קולנועי: בחירה עיצובית כלשהי שעושה הבמאי לגבי התמונה או הקול של הסרט. אופן השימוש של הבמאי בכלי היצירה הקולנועיים - במצלמה, בהקלטת הקול או בעריכה.
אקספוזיציה: החלק הראשון של הסרט שמשמש מבוא, לפני שגוף העלילה מתחיל. באקספוזיציה אנחנו נחשפים לרקע, למקום, לזמן, לדמויות המרכזיות, להקשר הכללי והרעיוני של הסרט.
אתר צילום: מקום קיים, מחוץ לאולפן, בו מצלמים סצנה בסרט. נקרא גם "לוקיישן".
בדיון: יצירה קולנועית המתבססת על חומרים שיוּצרו במיוחד עבור הסרט - תסריט, סט, משחק וכו' (בניגוד לקולנוע דוקומנטרי שמשתמש בחומרים שנמצאים במציאות הקיימת, שמחוץ לסרט). יש בה לא רק בימוי - כלומר שימוש בכלים הקולנועיים, אלא גם בּיוּם - יצירת מצבים במיוחד עבור הסרט.
גיבור-ת תרבות: דמות שהיא מודל תרבותי, מסמלת עבור בני ובנות התרבות ערך או מורשת כלשהם. יכולה להתקיים בעבר או בהווה, במציאות הפיזית או במיתולוגיה/באמנות.
דיאלוג: שיח בין שתי דמויות או יותר; חילופי דברים; תוכן מילולי.
דמויות: המשתתפים האנושיים בסרט.
דמות עגולה: דמות שאנחנו מכירים מספר צדדים באישיותה, דמות מורכבת. לעומת דמות שטוחה שאנחנו מכירים רק צד אחד של אישיותה, שאפשר לתמצת במילה אחת.
דרמה: ז'אנר/מסגרת סיפורית/היבט של הסרט שבהם התהליכים שעוברות הדמויות והיחסים ביניהן עומדים במרכז.
ז'אנר: הסוּגָה של הסרט. תבנית סיפורית וצורנית קבועה שלפיה מעצבים את הסרט, למשל: קומדיה, מערבון, סרט אימה וכד'.
זווית צילום: האופן בו נקלטת התמונה כתוצאה מהמקום בו בחר-הבמאי-ת להעמיד את המצלמה. למשל: זווית תחתונה - צילום מלמטה, זווית עליונה - צילום מלמעלה, וכל המנעד שביניהן ומצידיהן.
לונג-שׁוֹט: צילום מרחוק שמראה לנו תמונה רחבה.
מאפייני דמות: תכונות הדמות מבחינה דמוגרפית (גיל, מגדר, מוצא אתני...), מבחינה חיצונית (מראה, לבוש, אביזרים נלווים) ומבחינה אישיותית (תכונות אופי).
מונולוג: חד-שיח, דמות אחת מדברת ללא חילופי דברים עם דמות/דמויות נוספות. רצף דיבור של דמות אחת, מעין נאום.
מטאפורה: מילה או ביטוי בעלי משמעות מופשטת לצד משמעות קונקרטית. מביעה רעיון כללי ולא רק פיזי ספציפי.
מיתוס: סיפור שמושרש בתרבות מסוימת ואינו בהכרח "נכון", מלא או מדויק. מיתוס נשען על מורשת תרבותית ולא על מהימנות היסטורית או מדעית.
נקודת-מבט: העמדה ממנה אנו צופים, מבינים וחווים את האירועים בסרט. זו יכולה להיות נקודת-מבט פיזית, בה המבט שלנו מתמזג פיזית עם נקודת-מבט של דמות מסוימת, ו/או נקודת-מבט חוויתית, נפשית, כאשר איננו ממוזגים פיזית עם דמות מסוימת אך יודעים, מבינים וחשים דרכה סיטואציה מסוימת, מתמזגים עם החוויה שלה.
סאב-טקסט: המשמעות שמתחת למילים. הדיאלוג הנאמר הוא הטקסט, ומה שחבוי מתחתיו, מה שהדמות "באמת רוצה לומר", הוא הסאב-טקסט.
סיקוונס: רצף סצנות (ראו הגדרה לסצנה בהמשך) שאמנם מתרחשות במקומות שונים ו/או בזמנים שונים אך יש ביניהן קשר עלילתי או רעיוני.
סמל: אלמנט פיזי שמייצג רעיון מופשט. הבמאי-ת משתמש במשהו שאפשר לראות בעין כדי לייצג משהו שאי אפשר לראות בעין.
סצנה: התרחשות אחת בזמן אחד ובמקום אחד. סרט קולנוע מורכב מרצף של סצנות שיוצרות סיפור ומשמעות.
עיצוב דמות: האופן בו דמות מסוימת בסרט מועברת באמצעים קולנועיים - איך היא נראית, לבושה, מאופרת, מדברת, נעה, מתנהגת, מצולמת, ממוקמת, נמצאת ביחס לדמויות אחרות, ועוד.
עלילה: האירועים המתרחשים בסרט וקשרי הסיבה-תוצאה ביניהם. שרשרת האירועים.
עריכה: בחירה, סידור, חיתוך, חיבור וליטוש סופי של מה שצולם, הוקלט ולעתים נאסף עבור הסרט. שלב היצירה הסופי של הסרט.
עריכה צולבת: שתי התרחשויות שונות שאנחנו רואים לסירוגין, "קופצים" בין אחת לשנייה.
פוקוס: מיקוד, החלק הממוקד בתמונה. מחוץ לפוקוס: החלק המטושטש.
פלש-בק: הפרה של ההתקדמות הכרונולוגית של עלילת הסרט, יציאה מן ההווה של אותו רגע בסרט אל אירוע מן העבר.
פנטסטי: מצב או התרחשות שאינם ריאליסטיים על פי המציאות הרגילה שלנו. (פנטזיה = ז'אנר בו הסרט כולו מתקיים במציאות אלטרנטיבית שחוקיה שונים ופורצים את גבולות המציאות שאנחנו מכירים.)
פסקול: ערוץ השמע של הסרט - דיבור, צלילים ומוזיקה.
פְרֵיים: מסגרת של תמונה בודדת (מה שנראה אם נלחץ על pause).
צילום כתף: צילום ממצלמה המונחת על כתפו של הצלם. צילום כתף מעביר את תחושת התנועה האנושית, תנועת גופו של הצלם. הוא קופצני ולעתים תזזיתי לעומת היציבות והתנועה החלקה של מצלמה מקובעת.
צילומי ארכיון: צילום תיעודי מן העבר, של אירוע שקרה. זהו הבסיס לקולנוע דוקומנטרי אך יכול להשתלב גם בסרט בדיוני בהקשר רלבנטי.
קלוז-אפ/תקריב: צילום מקרוב של אובייקט, יכול להיות איבר של גוף אדם (אנחנו רגילים לשמוע את המושג הזה בהתייחסות לצילום פנים) או חפץ.
קריינות: קול המלווה את אירועי הסרט בפסקול, ללא נוכחות מול המצלמה. בעבר המונח "קריינות" התייחס לקול "אובייקטיבי", של "מספר כל יודע", והמונח "voice-over" התייחס לקריינות של דמות המשתתפת בסרט ומלווה אותו בתיאור קולי, מנקודת מבטה. כיום נוהגים להשתמש במונח "voice-over" לשני הדברים.
קתרזיס: מונח שלקוח מהדרמה היוונית - שיא רגשי שמביא לפורקן, ל"תחושת הזדככות".
ריאליזם: שמירה על חוקי המציאות הפיזיקלית והאנושית המוּכּרת לנו, הן בתוכן הסיפור והן בעיצוב הקולנועי. סרט ריאליסטי הוא סרט שמדמה עבורנו את המציאות המוכרת לנו. לעומת "פנטזיה" שחורגת מחוקי המציאות הפיזיקלית והאנושית המוכרת, ויוצרת עבורנו "עולם אחר".
שׁוֹט: צילום רצוף, מרגע הפעלת המצלמה עד הפסקת פעולתה. בשלב העריכה לעתים חותכים את השוט ואז נקודות ההתחלה והסיום שלו משתנות.
תאורה: דרך השימוש באור לעיצוב הסרט - כמות האור, סוג האור, גוון ועוד.
תימה: הקו הרעיוני של הסרט, הרעיון המוביל אותו (יכולה להיות ובדרך-כלל יש יותר מתימה אחת).
תסריט: התכנון הכתוב של הסצנות בסרט, כולל תיאור ודיאלוגים של כל סצנה.